רע"פ
בית המשפט העליון
|
7451-07
02/06/2008
|
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ס' ג'ובראן
3. ע' פוגלמן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד עמית אופק
|
הנתבע:
רון אהרונוביץ
|
| פסק-דין |
השופט ע' פוגלמן:
בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (כב' השופט ד' רוזן) בעפ"א 80020/07.
רקע
ביום 15.2.06, עובר לשעה 23:47, החנה המשיב את רכבו ברח' אבן גבירול 70 בתל-אביב-יפו, בתחום תחנת אוטובוסים. למשיב נרשם דו"ח בגין עבירה לפי סעיף 6(ד)12 לחוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד - 1983 (להלן: חוק העזר) מסוג ברירת משפט (בהתאם להוראת סעיף 228(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982), שהקנס בצידה 250 ש"ח; ורכבו נגרר מהמקום. המשיב ביקש להישפט וזומן לדיון לפני בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב-יפו (ח. 372462/61). במשפטו, לא כפר המשיב בעובדות כתב האישום, אך טען - בהסתמך על שלט שהוצג בתחנת האוטובוסים בו צוין כי שעת סיום השירות היא 23:10 - כי היה זכאי לחנות בתחנה לאחר שעות פעילות קו האוטובוס. בית המשפט (כב' השופטת א' גזית) דחה את טענתו זו של המשיב. בית המשפט התייחס לאמור בשלט עליו הסתמך המשיב וציין כי "אין כיתוב זה מתיר או מהווה תמרור שמתיר עצירה, עמידה או חניה. הנאשם לא הצביע על כל הוראת חוק הפוטרת אותו מאיסור החנייה במקום המיועד לחניית אוטובוס לאחר שעות הפעילות". כן נדחתה בקשת המשיב לקבוע שהתקנה האמורה היא בלתי חוקית, ונקבע כי תקיפת חוקיות התקנה צריכה להיעשות בערכאה המוסמכת לכך. נוכח אלה, הורשע המשיב בעבירה שיוחסה לו ונגזר עליו הקנס המקורי שהוטל - 250 ש"ח, או חמישה ימי מאסר תמורתם.
2. על פסק דינו של בית המשפט לענינים מקומיים ערער המשיב לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (עפ"א 80020/07). בפסק דין מיום 24.6.07 התקבל הערעור והמשיב זוכה. בפסק דינו עמד בית המשפט (כב' השופט ד' רוזן) על תכליתה של ההוראה שבחוק העזר: "הבטחת שלומם של ציבור המשתמשים בשירותי התחבורה הציבורית בתחנת האוטובוס הנדונה, כמו גם שמירת התנועה בטוחה של האוטובוסים". כן עמד בית המשפט על "אחריותה של עיריית תל-אביב-יפו לדאוג למיקסום מספר מקומות החניה בעיר - אחריות שמממשת מטרה חקיקתית בפני עצמה". נוכח אלה, קבע בית המשפט כי "התרת החניה בתחומי תחנות אוטובוסים לאחר שעות פעילות הקווים תגשים תכלית זו מבלי לפגוע בפעילותם של קווי האוטובוסים או בבטיחות הנוסעים, העולים והיורדים". תימוכין למסקנתו זו מצא בית המשפט במדיניות העירייה, כפי שהוצגה לו על ידי התובעת העירונית, "ללכת לקראת התושבים ולאפשר חניה בתחומי תחנות האוטובוסים בשעות בהן אין כל ספק שלא יעבור בהן קו אוטובוס - כגון בשעות הקטנות של הלילה או במהלך סופי השבוע". בית המשפט דחה את טענת המבקשת לפיה משמעותו של השלט שהיה מוצב בתחנה הינה כי האוטובוס האחרון אמור לצאת לדרכו מתחנת המוצא בשעה 23:10. לשיטתו, כפי העולה מפסק הדין, משמעותו של השלט הינה כי האוטובוס האחרון עובר בתחנה הנדונה בשעה 23:10. על יסוד כל אלה, הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי "משחנה רכבו של המערער בתחנת האוטובוסים אחרי שעות הפעילות, הרי לא עבר עבירה שהיא, ואין להרשיעו בדין". לכך מכוונת בקשת רשות הערעור שלפנינו.
טענות הצדדים
3. לשיטת המבקשת, טעה בית המשפט המחוזי בפרשנות שניתנה על ידו להוראת חוק העזר הנדונה. לעמדתה, פרשנות זו מביאה לפגיעה משמעותית בוודאות ובבהירות הוראות החוק וביכולת ליישמן, פוגעת בתכלית האיסור שבהוראה ומסכנת את המשתמשים בדרך. המבקשת מדגישה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי חורג באופן ממשי מעניינם של הצדדים להליך, והוא משליך על כלל ציבור הנהגים בישראל, על כלל הרשויות המקומיות ועל חברות התחבורה הציבורית. נוכח אלה, מבקשת המדינה כי תינתן לה רשות לערער על פסק הדין, וכי ערעורה יתקבל.
בתגובתו בכתב טען המשיב, כי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן, נוכח העדר עניין ציבורי ומשום חוסר נקיון כפיים שדבק במבקשת. עם זאת, בדיון שנערך לפנינו, הסכים המשיב כי נדון בבקשת רשות הערעור לגופה. לעיצומם של דברים, תומך המשיב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי על הנמקותיו. המשיב מדגיש כי אין הגיון באיסור על חניה בתחומי תחנת האוטובוסים מחוץ לשעות פעילותה. לשיטתו, השכל הישר, תכלית החוק, וזכויותיהם החוקתיות של תושבי תל-אביב, תומכים בפרשנות הראויה שנקבעה בפסק הדין.
דיון והכרעה
4. הבקשה שלפנינו מעוררת שאלה כללית בעלת חשיבות החורגת מעניינם של הצדדים, לפיכך, ונוכח הסכמת המשיב, החלטנו לדון בבקשה הרשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.
5. המערער נאשם בכך שהחנה את רכבו בניגוד להוראת סעיף 6(ד)(12) לחוק העזר, שזו לשונה:
|
"איסור חניה
|
(ד) לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב ולא ירשה למי שפועל מטעמו להעמיד או להחנות רכב באחד המקומות המנויים להלן, אלא לשם מניעת תאונה או לשם מילוי אחרי הוראה מהוראות חוק עזר זה או אחר תקנות התעבורה או אם סומן בתמרור אחרת -
(1) ...
(12) בתחום תחנת אוטובוסים המוגדרת על ידי סימון על פני כביש. ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטרים לפני תמרור 'תחנת אוטובוסים' ועשרים מטר אחריו, בשני צדי הדרך; ובלבד שמותר לעצור או להעמיד או להחנות רכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטרים או יותר".
|
נוסח זה של ההוראה דומה לנוסחה של ההוראה שבתקנה 72(א)(12) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: תקנות התעבורה), שזו נוסחה (נעיר כי ההוראות שבחוקי העזר כפופות להוראות תקנות התעבורה - ראו סעיף 77(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]):
|
"מקומות אסורים בעצירה, בהעמדה ובחניה
|
|